#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יב. א האם מותר לצאת בתפילין בערב שבת עם חשיכה?<p dir=""rtl"">ומה חייב אדם לעשות בכל ע&quot;ש עם חשיכה?</p>"	"מותר לצאת בתפילין מפני שזוכר אותם, שהרי חייב למשמש בהם בכל שעה ק&quot;ו מציץ, שלא יסיח דעתו ממנו.<p dir=""rtl"">תניא חנניא אומר חייב אדם למשמש בבגדו ע''ש עם חשכה אמר רב יוסף הלכתא רבתי לשבת.</p>"	שבת יב.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יב. ב למה 'אין פולין' בשבת?<p dir=""rtl"">ומה הדין להבחין בין בגדיו לבגדי אשתו?</p>"	"רק לאור הנר אסור שמא יטה, ולא משום שמא יהרוג וכר&quot;א שמחייב ההורג כינה בשבת.<p dir=""rtl"">אפי’ בין בגדיו לבגדי אשתו אסור, אבל רק במחוזא ובזקנה, אבל בילדה זה ניכר, וכן בחקליתא היו ניכרים הבגדים.</p>"	שבת יב.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יב. ג האם מותר להרוג מאכולת בשבת?<p dir=""rtl"">וכיצד ראוי לנהוג בשבת ובחול?</p>"	"להרוג בשבת רשב&quot;א אומר ב&quot;ש אוסרים [ר&quot;א חייב חטאת], וב&quot;ה מתירים.<p dir=""rtl"">אין פולין [ואין עושים אפיקטויזין] ברה&quot;ר מפני הכבוד. המפלה את כליו בשבת מולל וזורק ובלבד שלא יהרוג, אבא שאול אומר נוטל וזורק ובלבד שלא ימלול, אמר רב הונא הלכה מולל וזורק וזהו כבודו ואפי' בחול. רבה מקטע להו, ורב ששת מקטע להו, רבא שדי להו לקנא דמיא, אמר להו רב נחמן לבנתיה קטולין ואשמעינן לי קלא דסנוותי.</p>"	שבת יב.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יב. ד האם מותר לבקר חולים ולנחם אבלים וכד' בשבת?<p dir=""rtl"">הנכנס לבקר את החולה בשבת מה אומר (6)?</p>"	"רשב&quot;א אומר בשם רשב&quot;ג שב&quot;ש לא התירו &quot;מצוא חפצך&quot; אפי’ בצרכי מצוה, וב&quot;ה התירו. אמר ר' חנינא בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת.<p dir=""rtl"">הנכנס לבקר את החולה אומר 'שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא', ור''מ אומר 'יכולה היא שתרחם', רבי יהודה אומר 'המקום ירחם עליך ועל חולי ישראל', רבי יוסי אומר 'המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל [ומכאן שצריך שיערבנו בתוך חולי ישראל], שבנא איש ירושלים בכניסתו אומר 'שלום' וביציאתו אומר 'שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובין ושבתו בשלום'. רבי אלעזר לפעמים אמר המקום 'יפקדך לשלום' ולפעמים אמר רחמנא 'ידכירינך לשלום', ואף שאין לשאול צרכיו בלשון ארמי, שאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמי, שאני כאן ששכינה למעלה מראשותיו של חולה.</p>"	שבת יב.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יב: א מנין שהקב&quot;ה סועד וזן את החולה, <p dir=""rtl"">ולאלו דינים זה נפק&quot;מ (2)?</p>"	"כתיב &quot;ה' יסעדנו על ערש דוי&quot; רב ענן אמר רב מכאן ששכינה סועד את החולה, ורבא בשם רבין אמר מכאן שהקב&quot;ה זן את החולה.<p dir=""rtl"">כיון ששכינה למעלה מראשותיו של חולה יכול לשאול צרכיו בלשון ארמי, שאינו צריך למלאכים שאינם מכירים בלשון ארמי. לא ישב ע&quot;ג מיטה או כסא אלא מתעטף ויושב לפניו.</p>"	שבת יב:		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: ב 'לא יקרא לאור הנר' מה הדין אם הוא גבוה, שני אנשים, מדורה, אדם חשוב?	"אפי’ גבוה שתי קומות ואפי’ שתי מרדעות אסור (ולקמן איכא בזה פלוגתא).<p dir=""rtl"">שני אנשים מותרים בענין אחד, אבל בשני ענינים אסורים. ובמדורה אפי’ עשרה בענין אחד אסורים.</p><p dir=""rtl"">אדם חשוב מותר [ומי שמשים עצמו על דברי תורה כהדיוט אסור אפי’ שבעלמא הוא חשוב.]</p>"	שבת יב:		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: ג שמש (קבוע ושאינו קבוע) האם מותר לו לבדוק כוסות וקערות לאור הנר (בנפט ובשמן), והאם מורים כן?	"(לגרסתנו, והיא שיטת רש&quot;י) שמש קבוע אסור ושמש שאינו קבוע מותר, ואב&quot;א שמש קבוע מותר בנפט אבל לא בשמן. ושמש שאינו קבוע בשמן, רב אמר הלכה ואין מורים כן, ור' ירמיה בר אבא אמר הלכה ומורים כן. <p dir=""rtl"">(ר&quot;ת &lt;י&quot;א ר&quot;ח&gt; גרס להיפך, בל&quot;ק שמש שאינו קבוע אסור וקבוע מותר, ולל&quot;ב מחלקים בשמש שאינו קבוע בין שמן לנפט והספק בקבוע בשמן וכנ&quot;ל)</p>"	שבת יב:		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: ד השמש והתינוקות האם יכולים לסדר ראשי פרשיות ולקרא לאור הנר?	"שמש רואה לסדר ראשי פרשיות, אבל לקרא הכל אסור. <p dir=""rtl"">התינוקות אב&quot;א שמותרים גם רק ראשי פרשיות, ואב&quot;א כיון שאימת רבן עליהם מותרים אף לקרא לאור הנר.</p>"	שבת יב:		ראשון
